מדריך מעשי להתמודדות עם התקפי זעם ודיבור לא מכבד של ילד/ה כלפי הוריו.

המדריך מתאים למצבים בהם הילד מתעצבן, חווה התקף זעם או מדבר לא יפה להוריו, ומטרתו ללמד כיצד להגיב נכון, מווסת ובונה.

רקע רגשי התקפי זעם אינם מרד אלא שפה רגשית. מאחוריהם מסתתר תסכול, צורך בשליטה או קריאה לתשומת לב. כאשר הילד מרגיש מוצף - הוא מאבד שליטה, ולעיתים “שואב” את ההורה למערבולת. המטרה של ההורה היא להישאר המבוגר הווסת, לא להיסחף.

🧘‍♀️ שלב 1: בזמן ההתפרצות – לא להגיב באותו תדר

מה לא לעשות:

 -לא לצעוק בחזרה

- לא להטיף תוך כדי כעס

- לא להיעלב אישית

מה כן לעשות:

1. לשמור על שקט ושליטה פיזית.

2. לדבר בקול רגוע: “אני רואה שאתה מאוד כועס כרגע. אני אחכה שתירגע ואז נדבר.

”3. להרחיק גירויים- טלוויזיה, קהל או אחים.

💬 המטרה: להיות העוגן שהילד יוכל להיאחז בו כשהסערה תחלוף.

שלב 2: אחרי שהסערה שוככת – חיבור, לא ענישה

משפטים מתאימים:

“היה לך רגע קשה קודם, אה?”

“נראה שהרגשת מוצף לגמרי.”

“אני כאן איתך, גם כשאתה כועס.”

לאחר שהילד רגוע:

"כשהתפרצת ודיברת אליי לא יפה – אני מבינה שזה היה רגע קשה לך, אבל בבית שלנו לא מדברים כך. אני רוצה לעזור לך למצוא דרך אחרת להגיד כשקשה.”

שאלות להכוונה:

“מה היה יכול לעזור לך ברגע הזה?” 

“איך היית רוצה שאגיב בפעם הבאה שזה יקרה?”

 שלב 3: למידה וחיזוק כישורי ויסות

- להכין יחד “ערכת רוגע” עם חפצים מרגיעים.

- ללמד שפת רגשות: “אני מתוסכל”, “אני עייף”, “אני מרגיש שלא מקשיבים לי”.

- לקבוע מילות קוד משפחתיות כמו “עצור רגע” או “פסק זמן חיבוק”.

 שלב 4: גבולות ברורים ורגועים

הרגש מותר - ההתנהגות לא.

 “מותר לכעוס, אסור לפגוע.”

"אני לא מאפשרת שידברו אליי כך, גם כשכועסים."

אם הדיבור נמשך:

“נראה שאתה עדיין מאוד כועס. אני הולכת לחדר שלי לכמה דקות כדי לאפשר לך להירגע. נדבר כשזה יעבור.”

שלב 5: חיזוק חיובי אחרי

לאחר שהוא נרגע:

“ראיתי איך לקחת נשימה והצלחת לעצור את עצמך - זה היה מדהים.”

“אני גאה בך שידעת להגיד שאתה כועס בלי לצעוק.”

סיכום עקרונות חשובים