קשב וריכוז הגדרות וסיפטומים

קשב וריכוז והיפראקטיביות-

לקח קצת זמן אבל כתבתי לכם הסברים מפורטים מכל הכיוונים על הפרעת קשב וריכוז.

על הנושא הנ''ל יש המון מידע ולא מעט מחקרים.קיצרתי לכם/ן ומיקדתי בדברים החשובים בעיניי.

אז יאללה מתחילים...

קשב וריכוז ? מה זה אומר? מה הסוגים? מה הסימפטומים לכל אחד מהם? אך מאבחנים ? מה הטיפולים המוצעים?מה הגורמים להפרעה? שכיחות ההפרעה?

אז נתחיל בהגדרה … אבל ראשית נגדיר מהו קשב? על מנת לדייק את ההמשך ..

הקשב הוא מנגנון עצבי המאפשר לאדם להתמקד בגירויים אחדים תוך התעלמות מאחרים. היכולת הזו הנה יכולת אוטומטית, עצבית, שאינה דורשת מאמץ קוגניטיבי או תהליכי חשיבה מורכבים. הקשב הוא מנגנון הנמצא בבסיס של על פעילות של האדם, ובעיקר הוא נדרש לשם פעילות של למידה. מכאן שהפרעה בקשב היא מאוד בסיסית ועלולה להשפיע על כל פעילות שאנו עושים ולא רק לימודים!

סיווגים שונים של תפקודי הקשב-

א. קשב מתמשך -

תפקוד זה מתייחס ליכולת להקצות משאבי קשב לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ליקוי בתפקוד זה מתבטא במצבים בהם נדרשת פעילות קשבית מתמשכת ללא פעילות תגובתית בצידה. במצב של העדר תגובה קיימת נטייה טבעית ל'התנתקויות' מידי פעם. קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה במסגרות הלימוד השונות: האזנה לשיעור או הרצאה; הקשבה להוראות הניתנות על ידי המורה/ המרצה וכדומה.

ב. קשב סלקטיבי -

תפקוד זה מתייחס ליכולת למקד קשב במידע רלבנטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של פונקציית הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלבנטי גם כאשר אינו מעניין במיוחד או כאשר הוא נמצא על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים. ליקוי בפונקציה זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונות הפרט ויותר ממאפייני הסביבה. כך, למשל, מידע לא רלוונטי אך בולט או רועש במיוחד יגרום להסחה ויפגע ביכולת למקד קשב בערוץ רלבנטי. דוגמאות מן החיים: עבודה במקום עבודה בו קיימים 'חללים פתוחים' ביצוע עבודה עצמית כשברקע רעשים שונים; כתיבת מבחן כשבחוץ קולות ורעשים מגוונים; קריאת טקסט עמוס וצפוף.

ג. הכוונת קשב 

-תפקוד זה מתייחס ליכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת קשב למיקום חדש. תפקוד זה חשוב במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה. ליקוי בתפקוד זה יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום שאינו המיקום המדויק של גירוי המטרה ולכן רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. כל פעילות אקדמית הדורשת סריקה שיטתית מתבססת על תפקוד תקין של הפניית הקשב. לפיכך, קיים קשר ממשי בין תפקוד זה לבין קריאה.

ד. בקרת קשב -

תפקוד זה מהווה בקרת-על המפקח על תפקודי הקשב האחרים. תפקודו הוא בארגון, תכנון וביצוע פעולות מורכבות, בשימוש במשוב פנימי וחיצוני, ובהתמודדות עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. ליקוי בתפקוד זה משפיע על מגוון רחב של פעילויות ובמיוחד על השליטה בקשב. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קשיים בארגון, בבחירת אסטרטגיה מתאימה לנסיבות, קשיים בהתמודדות עם מצבי קונפליקט, במצבים בהם יש לבצע מספר פעולות בו בזמן, בביצוע מטלות עמומות (שאינן מוגדרות היטב) ובתכנון וארגון של פעילויות מורכבות. 

הפרעה התפתחותית-

הפרעת הקשב שייכת לקבוצה של הפרעות שאובחנו לראשונה בינקות, בילדות המוקדמת או בהתבגרות. כלומר, בדומה לליקוי למידה, זוהי הפרעה התפתחותית שנקבעת בתנאי שהסימפטומים המרכיבים אותה חייבים להופיע לפני גיל 12.

אופי ההפרעה משתנה עם ההתפתחות, בגילאים צעירים יכולים להיות סימפטומים מסוימים ובהתבגרות ובגרות הסימפטומים המרכיבים אותה יכולים להשתנות. עדיין לא ברורה לגמרי הסיבה להשתנות הסימפטומים, יש המניחים שהשפעות הורמונליות בגיל ההתבגרות אחראיות לכך, בכל מקרה, ברור שזוהי הפרעה המלווה את האדם לאורך כל חייו.

להפרעת קשב שני רכיבים או ממדים עיקריים: היסח-דעת אימפולסיביות–היפראקטיביות.

* היסח-דעת 

*אימפולסיביות–היפראקטיביות.

 כל רכיב כולל תיאור של מספר סימפטומים התנהגותיים של ההפרעה. על מנת לקבוע אבחנה של ההפרעה אצל ילדים, צריכים להופיע לפחות מספר סימפטומים מתוך הרשימה של כל רכיב.

 *סימפטומים הכלולים תחת רכיב היסח הדעת*

*הילד / המבוגר נכשל במתן תשומת לב לפרטים (שגיאות מתוך אי-שימת לב בעבודות/ מבחנים בבית הספר או בפעילויות אחרות).

*קיים קושי בשמירת קשב ממושך (להיות קשוב בכיתה, בהרצאה, הצגות ילדים, משחק ארוך, בשיחה או בקריאה מרובה).

*הילד לא נראה מקשיב כאשר מדברים אליו ישירות (נראה ש"הראש שלו" במקום אחר, ללא הפרעה חיצונית ברורה).

*הילד אינו עוקב אחר הוראות / אינו מציית להוראות – מתחיל משימות אך מהר מאוד מאבד מיקוד (מוסח בקלות, נכשל בהשלמת שיעורי בית, במשימות בבית הספר או בבית, אצל ילדים קטנים יותר - עובר ממשחק למשחק - לא מצליח לסיים את כל המשחק , לא משחק על פי הוראות המשחק - מתעקש לשחק לפי אך שהוא רוצה).

*הילד מתקשה לארגן דברים ופעילויות (קושי בארגון משימות סדרתיות, שמירה על דברים באופן מסודר; עבודה באופן מבולגן; ניהול זמן לקוי; כישלון לעמוד בלוחות זמנים- מאחר לבית הספר , לוקח לו הרבה זמן להתארגן, מאחר לשיעורים בזמן בית ספר..).

*הילד נמנע ממשימות שדורשות מאמץ מחשבתי מתמשך / לאורך זמן (שיעורי בית, למידה למבחנים, משחק הדורש מאמץ מחשבתי).

* הילד לעיתים קרובות מאבד חפצים הנחוצים למשימות או לפעילויות (עבודות לבית הספר, ספרים, מחברות, משחקים, מפתחות, ארנק, טלפונים).

*הילד מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים (למתבגרים ומבוגרים, גם מוסחות בעקבות מחשבות).

* הילד שוכח דברים בפעילויות יומיומיות.

סימפטומים הכלולים תחת רכיב היפראקטיביות-אימפולסיביות:

* תנועתיות יתר.

* הילד לא נשאר יושב כשצריך.
 נוטה לקפוץ ולטפס במצבים לא מתאימים, בנוער ובמבוגרים יש תחושה פנימית של אי שקט (מרגיש חוסר שקט כאשר מחכה לאחרים, רוצה שאנשים יגיעו כבר אל הנקודה העיקרית, בנהיגה רוצה תמיד לנהוג מהר יותר מאחרים).

* קיים קושי במשחק או בעיסוק בתחביב בשקט והנאה.הילד נראה כ"מונע ע"י מנוע".

* מדבר הרבה, מפטפט, לעיתים שלא לעניין או באופן מוגזם.

* עונה לפני שהסתיימה שאלה, פועל לפני שחושב.הילד לא מחכה לתורו.

* מפריע ומטריד אחרים (בשיחה, משחק).

* לילד יש קושי להתנגד לפיתויים או להזדמנויות (אצל נוער ומבוגרים למשל: מתחייב ליחסים אחרי הכרות קצרה, נכנס להסכם עסקי בלי חריצות).

חשוב לציין שהסימפטומים של היסח דעת ושל אימפולסיביות מופיעים גם בחריגויות אחרות, ולכן- *יש לעשות אבחנה מאוד זהירה ומדוקדקת.*

המופעים המרכזיים של ההפרעה:
* בולטות לרכיב ההיפראקטיבי-אימפולסיבי (יהיו לפחות 6 מאפיינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות וחמישה או פחות מכך סימפטומים של היסח דעת).

* בולטות לרכיב היסח הדעת (יהיו לפחות שישה סימפטומים של היסח דעת ושלושה עד חמישה סימפטומים של היפראקטיביות-אימפולסיביות).

* רכיב היסח הדעת יהיה מוגבל (שישה או יותר סימפטומים של היסח דעת ושניים או פחות סימפטומים של היפראקטיביות-אימפולסיביות.

* משולב (combind) שישה או יותר מאפיינים מכל רכיב.

בכל המקרים, כל הסימפטומים צריכים להופיע במהלך של 6 חדשים אחרונים רצופים.

סיבת הדרישה הזו היא על מנת לא לשגות באבחנה כאשר מופיעים סימפטומים של היסח דעת או פעלתנות יתר בעקבות תנאים נסיבתיים כגון: מחלה, גירושין של הורים, מות אדם משמעותי במשפחה, מצב לחץ משפחתי ועוד.. נסיבות המשפיעות על אי שקט אצל הילד.

 תנאי נוסף לקביעת אבחנה כזו היא שההתנהגות אינה תואמת רמה התפתחותית ומפריעה לפעילות לימודית, תעסוקתית וחברתית.

בנוסף, המידע אודות הסימפטומים צריך לבוא משני מקורות, כדי לאמת ולתקף אותו. אצל ילדים, המידע צריך לבוא מהורים ומגורם בבית הספר/גן (מורה/גננת) .

אל תשכחו-

 1. יש מלאא יתרונות לקשב וריכוז! 

2. ניתן לטפל בקלות יחסית! 

3. יש לכם/ן ילד מדהים ומהמם! ❤️

במאמר הבא אפרט על טיפולים טבעיים ותרופות לקשב וריכוז.

אוהבת המון דניאלה קלפה- ייעוץ, הכוונה וסדנאות.